<h1>הבתים — שערי איסור הוצאה שער ששה עשר</h1>
<h2>דף ב.</h2>
אסור לישראל להשאיל או להשכיר בהמה גסה לגוי שלא יעשה בה מלאכה בשבת, והרי הוא מצווה על שביתת בהמתו. לשון רבינו משה. יש מן הגדולים שאמר, ששכירות הבהמה מותר בהבלעה, והוא שישכיר אותה ברביעי או בחמישי, ולא יזכור לו יום השבת. אבל בששי אסור. ויש מי שאמר שאפילו בששי מותר, והוא שיתנה עמו ע"מ לשבות. ואם אינו שובת הרי זה כאנוס. ויש מי שאמר שאם עבר הגוי על תנאו, השכר אסור, ומותר לישראל אחר, כדרך שאמרו במעשה שבת. ולא נתברר לי. יש מי (שמתיר) [שאמר] אם אמרו במקום שאי אפשר לא נאמר כן במקום שאפשר, שהרי אפשר לו שלא להשכירה. ונראין דבריו. ואין מוכרין בהמה גסה לגוי [אפילו] עגלים וסייחים שלימים ושבורים, גזירה שמא ישאילנה וישכירנה לו בשבת, והרי הוא מצווה על שביתת בהמתו, או שמא ימכרנה לו בע"ש סמוך לחשיכה וינסנה הגוי וישראל ילך אחריה והבהמה הולכת כשתשמע קול [הישראל] ויהא מחמר אחר בהמתו. ואפילו שור של פטם שאינו עשוי למלאכה אסור למכרו שמא ישהנו עד שיכחיש ויעשה בו מלאכה. ומותר למכור ע"י סרסור, שאין הסרסור משאיל או (משייר) [משכיר], ואין בו משום מחמר שאין הבהמה מכרת קולו. כשם שאסור למכור בהמה גסה כך אסור למכור חיה גסה. ומותר למכור סוס, שאינו עומד אלא לרכיבה, מפני שאינו עושה בו מלאכה שחייב עליה. ויש מי שאמר שמכל מקום יש בו מחמר. ואינו [נראה], כי לא אמרו מחמר אלא כשיש עליה משוי. ויש מי שאמר שמותר להשאיל סוס לגוי בשבת, שהרי אין עושה בו מלאכה. ואע"פ שמוליכו חוץ לתחום אין אדם מצווה על בהמתו להוליכה חוץ לתחום. ויש מי שאוסר דבר זה ונראין דבריו.
